התכנית הלאומית

התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית

צמצום בצריכת החשמל 2010-2020

מוצג כאן עותק מהמקור שפורסם על ידי משרד האנרגיה מהקישור כאן

ביום ה- 18 בספטמבר קיבלה הממשלה החלטה שתכליתה נקיטת צעדים להתייעלות אנרגטית לשם צמצום בצריכת החשמל. במסגרת החלטה זו, קבעה ממשלה יעד מנחה של צמצום 20% בצריכת החשמל הצפויה לשנת 2020. מטרת עבודה זו הינה בחינת היקפי ההתייעלות האנרגטית אותם ניתן להשיג בכלל מגזרי המשק, וכפועל יוצא מכך – תוכניות ההתייעלות הנדרשות למימוש עד לשנת 2020.

שיטת העבודה:

בחינת היקפי ההתייעלות האנרגטית הניתנים להשגה בכלל המשק, בוצעה עבור כל מגזר ומגזר. בתוך כל מגזר בוצע ניתוח של פוטנציאל ההתייעלות של מערכות האנרגיה הקיימות בו, וזאת לאור המאפיינים הייחודיים לכל מגזר. היקפי ההתייעלות בכלל המשק נבנו, אם כן, "מלמטה למעלה" – כתוצאת סכימת ההתייעלות האנרגטית בכל אחד מהמגזרים לאור מאפייניו.

עקרונות בתהליך הניתוח:

ניתוח ההתייעלות התבסס הן על שינויים הנובעים ממערכות האנרגיה וממכשירי החשמל יעילים יותר בהם משתמשים הצרכנים במגזרים השונים – עליה ברמת היעילות עקב שינויי רגולציה, מתן תמריצים לזירוז ולקידום תהליכי החלפת מכשירים ישנים ולא-יעילים למכשירים חדשים ויעילים בקרב שכבות חלשות ועוד, וכן על שינויים הנובעים מהתנהגות הצרכנים, המבוטאת באופן השימוש במכשירי החשמל.

ניתוח זה כולל צמצום בצריכת החשמל בכלל מגזרי המשק. במגזרים בהם קיים שימוש בדלקים ובגפ"מ (גז פחממני מעובה), ישנו פוטנציאל נוסף להתייעלות בצריכת האנרגיה.

השגת פוטנציאל שיעור ההתייעלות במערכות השונות בכל אחד ממגזרי המשק מושג לאורך מספר שנים. לאור זאת, בוצעה הערכה של פריסת שיעור ההתייעלות הסופי, אליו ניתן להגיע באותן מערכות, לאורך השנים.

כך למשל, יעד ההתייעלות של 20% במערכות התאורה בבתי מלון, מושג באופן הדרגתי עד לשנת 2014. בכל שנה משוקלל שיעור ההתייעלות המושג באותה שנה, ביחס לצריכה השנתית. הגידול בשיעורי ההתייעלות לאורך השנים, נובע מהעלייה בהתייעלות המושגת עקב השפעת צעדי ההתייעלות בשנה העוקבת על מערכות שלא שוקללו בשנה הקודמת.

החסמים הפוטנציאלים לשם השגת יעד ההתייעלות, שהינו בעל משמעויות כלכליות מהותיות ביותר עבור כלל המשק, הינם:

  • חסם טכנולוגי – לא קיים. כלל הניתוח בוצע על סמך טכנלוגיות ישימות ומקובלות כיום.
  • חסם כלכלי – יישום החלטת הממשלה הדורשת צמצום של 20% מצריכת החשמל הצפויה בשנת 2020 מותנה בהדסרת מקורות המימוניים שיאפשרו הוצאה לפועל של תוכניות ההתייעלות. לאור זאת מוצג, כמתואר להלן, הצורך האקוטי ביותר בהקמה מיידית של קרן להתייעלות אנרגטית או הסדרת מקורות ייעודיים לנושא במסגרת תקציב המדינה.
  • מגבלות והתניות תפעוליות – שוקללו במסגרת המאפיינים הייחודיים של כל מגזר (כגון, צרכים ארכיטקטוניים בבתי מלון המשפיעים על התייעלות במערכות התאורה, צרכי אוויר צח בבתי-חולים המשפיעים על ההתייעלות במערכות אקלום ועוד).
    הנתונים והתעריפים עליהם התבסס הניתוח הינם האחרונים נכון לביצוע מועד עבודה זו, ונגזרים מהדו"חות הסטטיסטיים של חברת החשמל לשנת 2008

מסקנות הניתוח:

קיים הכרח בהגברה מהותית של המאמץ בהפחתת צד הביקוש לאנרגיה. התייעלות אנרגטית תוביל להורדת הביקושים לאנרגיה ולצמצום היקף מתקני ייצור החשמל שהיו נדרשים ללא פעולות בתחום זה, להקטנת השימוש בדלקים ולצמצום התלות הלאומית בייבואם, להפחתת הפליטות ולהקטנת הזיהום הסביבתי.

על מנת להסדיר את המקורות המימוניים הנדרשים עבור מימוש תוכניות ההתייעלות, יש צורך בהקמת קרן להתייעלות אנרגטית, וזאת באמצעות הטלת היטל על ספק שירות חיוני, כאשר הסכום המועבר לקרן על-ידי הספק יועמס על התעריף לצרכנים.

במקביל, יש צורך בתגבור מהותי של כח האדם המקצועי האמון על הוצאתם לפועל של תוכניות ההתייעלות, באמצעות שינוי מבני באגף שימור אנרגיה במשרד התשתיות הלאומיות.

יודגש כי השגת יעדי ההתייעלות ומימוש תוכניות ההתייעלות מותנים בהסדרת פעילות הקרן וביצוע השינוי המבני הנדרש.

לשינוי הרגולציה והתקינה (קביעת סף יעילות אנרגטית מינימאלית, או צריכת חשמל מקסימאלית, עבור מערכות אנרגיה ומכשירי חשמל) משקל חשוב ביותר בהשגת יעד ההתייעלות. יש לפעול בהקדם האפשרי לביצוע שינויי רגולציה במכשירי החשמל הביתיים ובמערכות אנרגיה במגזרים התעשייתי והמסחרי-ציבורי.

במקביל, יש לבסס מערכת אכיפה במסגרת אגף שימוש אנרגיה במשרד התשתיות הלאומיות, אשר יהיה אמון על פיקוח על מכשירי חשמל ומערכות אנרגיה, לוודא עמידתם בדרגות היעילות האנרגטית כנדרש.

ישנה כדאיות במתן תמריצים כספיים לאוכלוסיות חלשות סוציו-אקונומיות, לשמם החלפת מכשירי חשמל ישנים ולא-יעילים הנמצאים ברשותן למכשירי חשמל חדשים ויעילים.

יש לשקול בעוד מספר שנים, לאור השפעת שינויי הרגולציה, מתן תמריצים אף לאוכלוסיות רחבות יותר, וזאת אם תהיינה התפתחויות טכנולוגיות נוספות, שיצדיקו כלכלית את המהלך.

יצוין כי קיים פוטנציאל התייעלות גבוה ביותר הנגזר מהחלפת נורות הליבון לנורות חסכוניות. ישנה כדאיות בהקצאת תקציבים בהקדם האפשרי, כבר בשנת 2010, עבור החלפת נורות לחסכוניות בכלל המשק, וזאת במקביל לשינויי חקיקה שיאסרו ייבוא נורות לא-יעילות.

השיטה הנכונה, והמוכחת כיעילה,, לשם השגת יעדי ההתייעלות במגזרים התעשייתי, המסחרי, הציבורי, החקלאי, במשק המים ובמזגר הרשויות המקומיות, הינה מתן תמריצי התייעלות לחברות ולמוסדות לשם ביצוע תוכניות התייעלות. התמריצים מחייבים השקעה חד-פעמית, עם זאת החיסכון הנגזר מהם מתקיים במשך שנים רבות. תוכניות אלו יכללו שדרוג והחלפת מערכות אקלום, מערכות תאורה, משאבות מים ומערכות תעשייתיות, והתקנת מערכות ניהול וחיסכון אנרגיה. בחלק מהענפים תכלולנה תכניות ההתייעלות אף ביצוע פעילות Retro-Fit בגגות המבנים.

תמריצי ההתייעלות ימוקדו בשדרוג מערכות קיימות וברכישת מערכות חדשות המגלמות שיעור התייעלות גבוה. תינתן עדיפויות בהקצאת תמריצים בהיקפים גדולים לפרויקטים המבטאים שיעור התייעלות גבוה יותר. כן תועדפנה תוכניות התייעלות שתכלולנה שימוש בחום שיורי כמקור אנרגיה.

במקביל, ישנו צורך בהגברת שימוש במנגנוני מיסוי, כגון פחת מואץ, לשם עידוד תוכניות ההתייעלות במגזרים הפועלים למטרות רווח. הטבות המיסוי תינתנה עבור רכש מערכות חדשות ויעילות אנרגטית, כאשר שיעור יעילות גבוה יאפשר בנוסף גם מתן תמריצים.

בנוסף, תיבחן האופציה להכללת פיתוח טכנולוגיות יעילות אנרגטית במסגרת חוק עידוד השקעות הון.

יש להעניק בטוחות עבור מוסדות ורשויות מקומיות, שעקב מצבן הפיננסי יתקלו בקשיי התקשרות עם ספקי שירותי אנרגיה. במקרים בהם מוכח כי התקשרות רשויות מקומית עם ספקי שירותי אנרגיה במגזר הפרטי אינה אפשרית משיקולים פיננסיים, יש לנסות ולהסתייע בחברה למשק וכלכלה של המרכז לשלטון מקומי.

במגזר התעשייתי, נכון לעודד יישום טכנולוגיות חדשות ויעילות אנרגטית, המוכחות מדעית, אך טעם הוטמעו ויושמו בארץ.

ישנו צורך מהותי בביצוע תוכניות הסברה להגברת מודעות חשיבות ההתייעלות האנרגטית בכלל מגזרי המשק, על מנת להביא לשינוי התנהגות הצרכנים הן מבחינת "רכישה חכמה" של מוצרים יעילים אנרגטיית, והן מבחינת שימוש יעיל ומבוקר יותר בחשמל. תוכניות ההסברה והגברת המודעות במגזרים התעשייתי, המסחרי, הציבורי ובמגזר הרשויות המקומיות יתמקדו בהדגשת הפוטנציאל הכלכלי הגלום במימוש צעדי ההתייעלות. כמו-כן נדרש ביסוס מערך יועצים עבור עסקים המבקשים לבצע תוכניות התייעלות או סקרי אנרגיה.

נדרש להמשיך ולקדם את התקנות המאמצות את התקן המשודרג לדירוג אנרגטי של מבנים (תקן מספר 5282). במקביל, על מנת לבסס הן ביקושים והן היצע של בנייה חדשה מודעת אנרגיה, יש לגבש הטבות פיננסיות, ובהן הטבות מיסוי, לקבלנים ולרוכשים עבור בנייה ורכישת יחידות דירות בדירוג אנרגטי A ו-B. כמו-כן ניתן לקדם, בשיתוף המשרדים הרלוונטיים, את העלאת אחוז המשכנתא המאושרת עבור רכישת דירות בדירוג אנרגטי גבוה כדלעיל.

כן יש לקדם סדנאות מתכננים עבור השתלמויות בנייה מודעת אנרגיה עבור קבלנים, מתכנני תשתיות ועוד. במסגרת זו נדרשת מערכת הביטחון לשקלל עקרונות בניהה מודעת אנרגיה בהקמת בסיסים חדשים, בפרט במסגרת הקמת עיר הבה"דים בנגב.

נדרשת הגברת האכיפה המנהלתית על הוצאות החשמל במשרדי הממשלה, ביחידות הסמך וברשויות המקומיות. מחד, יש לעודד את המשרדים לביצוע פעולות ההתייעלות תוך הבהרה כי התקציבים הנחסכים יישארו בשימושם, מאידך יש לנקוט בקיצוצים תקציביים כנגד משרדים אשר אינם עומדים בהשגת יעדי ההתייעלות. במסגרת זו נדרשת החלת חוק מקורות אנרגיה אף על משרדי הממשלה, וכן ביסוס עבודה צמודה מול מנהל הרכש הממשלתי, על מנת לוודא כי דרישות המכרזים הממשלתיים לרכש ציוד מבטאים את סף היעילות האנרגטית הנדרש.

במטרה לאפשר פעילות מקצועית ממוקדת ויעילה, יש לרכז את הסמכות המקצועית בנושא ההתעיילות האנרגטית תחת משרד התשתיות הלאומיות. נדרש כי משרדי הממשלה המקדמים תוכניות התייעלות אנרגטית, יתאמו את הקריטריונים האנרגטיים הנדרשים במסגרת תוכניות ההתייעלות המתגבשות עם משרד התשתיות הלאומיות.

יש לקדם במהירות מינוי ממוני אנרגיה בחברות, במוסדות ובמשרדי הממשלה, אשר יחויבו בהעברת דיווחי צריכה תקופתיים. במקביל יידרש ביסוס הכשרות והשתלמויות מקצועיות לממוני אנרגיה לאור התפתחויות טכנלוגיות ומקצועיות. יש לבחון העמידה ביעדי ההתייעלות ולבצע אופטימיזציה של התכנית על בסיס הפיתוחים הטכנולוגיים ותוצאות הפעולות בפועל אחת לשנה.

תכנית התייעלות בפריסה שנתית 0 יישום אפקטיבי

תכנית ההתייעלות נדרשת להיות מיושמת בכלל מגזרי המשק במקביל, בין היתר מתוך הבנה כי בענפים רבים לא ניתן למצות את מלוא פוטנציאל ההתייעלות בתוך שנים ספורות.

סדרי עדיפויות ביישום תכנית ההתייעלות:

תעדוף התכנית בוצע בעיקר על סמך הפרמטרים הבאים:

  • היקף חיסכון (אנרגטי וכספי)
  • ישימות
  • אפקט תודעתי-הסברתי (בעיקר בשנים הראשונות להחלת התכנית)

הכרח ההשקעה בהתייעלות אנרגטית

גידול האוכלוסין, העלייה ברמת החיים והצמיחה הכלכלית המהירה בישראל בעשורים האחרונים הובילו לגידול בצריכת החשמל. מאידך, לא הוקמו בשנים האחרונות תחנות כוח חדשות בהיקף הנדרש לענות על הגידול בביקושים. הקמת תחנות כוח נוספות במטרה להביא להגדלת כושר הייצור של משק החשמל בישראל, צפויה להוביל לעלות כלכלית וסביבתית לא מבוטלת, וכרוכה בהקצאת משאבי קרקע, בעלויות רכישת דלקים שבחלקם מיובאים והגברת התלות הגיאו-פוליטית והכלכלית של ישראל בשווקים בינלאומיים, בגיוס הון ובעלויות מימון הנובעים מכך, בזיהום האוויר ובהגדלת פליטות גזי החממה. לכך יש להוסיף את העדויות המתרבות והולכות על התדלדלותם של מאגרי הנפט ודלקים נוספים. בישראל בפרט, הקצאת קרקע להקמת תחנות כוח, מהווה מגבלה חמורה לאור מצאי הקרקע הפנויה הנמוך. לאור האמור לעיל, יש להגביר את המאמץ הלאומי בהפחתת צד הביקוש לאנרגיה. התייעלות אנרגטית תביא להורדת הביקושים לאנרגיה, ולצמצום היקף מתקני יצור החשמל שהיו נדרשים ללא פעולות בתחום זה. הדבר מוביל באופן ישיר לצמצום העלויות השוטפות עקב הקטנת תשומות האנרגיה במשק, המתבטאים בהקטנת השימוש בדלקים ובעקבותיה להקטנת הזיהום הסביבתי והתלות הלאומית בייבוא הדלקים. כן תוביל ההתייעלות להגדלת היציבות ל על המשק, ולהפחתת הפליטות ביחידות הייצור.